ב"ש 1682/02

תקציר

המבקש, שנמצא במעצר בית בעקבות כתב אישום, ביקש להשתחרר שש פעמים לבחינות סוף שנה. המשיב, בהתנגדותו לבקשה, ביקש להציג בפני בית המשפט חומר חסוי שאינו קשור לכתב האישום אך רלוונטי למסוכנותו של המבקש. בית המשפט קבע כי על המשיבה להצדיק הצגת מידע סודי, דבר שלא עשתה, וכי ללא תעודת סודיות או בסיס משפטי מוצק, לא ניתן יהיה להתייחס למידע. יתר על כן, בהיעדר הוראה חוקית התומכת בהצגת ראיות במעמד צד אחד – להבדיל מחומרי חקירה – לא ניתן היה להיעתר לבקשת המשיב. השופטת, בדגש על חירותו וזכויותיו הבסיסיות של המבקש, ציינה כי המערכת המשפטית דורשת ככלל תעודות סודיות על ראיות הנטען כי הן חסויות, וכי על המשיב לבחור בין ויתור על סודיות או הימנעות משימוש בחומר. תוך הכרה בחריגים מצומצמים, הגיע השופט למסקנה כי בקשת המשיב נעדרת שחר, במיוחד משום שהיא אינה נוגעת להליכי חקירה. עם זאת, נוכח שחרורו של המבקש, משמעויות בחינותיו והתנהלותו בעבר, אושרה הבקשה לנוכחות בבחינות בליווי לווה. ההחלטה הדגישה את זכותו של המבקש לקבל מידע על העובדות שהוצגו נגדו ואת הצורך בבסיס משפטי ברור שיגביל זכות זו, ובסופו של דבר נעתר לבקשת המבקש למרות טענותיו המהותיות החסויות של המשיב.