ע"פ 4895/05

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהרשיע את המערער באונס ובאיומים, וגזר עליו שלוש שנות מאסר, שנתיים מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪. המתלוננת, אם גרושה, פגשה את המערער ועברה להתגורר בדירתו, אך הבהירה כי אינה מעוניינת בקשר זוגי עמו. בליל 5.10.02 אנס המערער את המתלוננת. המתלוננת טענה כי המערער אנס אותה בכוח, ואילו המערער טען כי הדבר נעשה בהסכמה. בית המשפט המחוזי האמין לגרסת המתלוננת לאירועים, וציין כי היא עקבית והגיונית, ומצא את המערער אשם באונס ובאיומים. המערער טען כי יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי שכן היא התבססה בעיקרה על הערכת מהימנות, וגרסתו לאירועים נתמכה בראיות. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי יש לתת משקל רב להתרשמות בית המשפט המחוזי מהעדים. באשר לעונש, ביקש המערער להקל בעונשו בשל נסיבותיו האישיות וזמן שהותו במעצר, אך בית המשפט דחה גם זאת וציין כי אונס הוא אחת העבירות החמורות ביותר והעונש הולם. בית המשפט הגיע למסקנה כי לא יתערב בממצאי בית המשפט המחוזי, והערעור נדחה. השופט א' רובינשטיין נתן את פסק הדין, עליו הסכימו הנשיאה א' ברק והשופטת ביניש.