ע"א 3331/12

תקציר

פסק הדין הנדון הוא תשובה לבקשה לסעד זמני עד לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי. המבקשת, שהסכימה לממן פיתוח מוצר, ביקשה להצהיר על זכויותיה במוצר האמור וביקשה צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים לשווק אותו. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקש, והוביל לבקשה הנוכחית. הטענות העיקריות שהעלה המבקש היו כי סיכויי הצלחת הערעור גבוהים, שכן הערכאה הנמוכה יותר שגתה בממצאיה העובדתיים ובהערכת מהימנות העדים. בנוסף, טען המבקש כי ללא סעד זמני, מעשיהם של המשיבים יסכלו את מטרת הערעור. המשיבים, לעומת זאת, תמכו בדחיית הבקשה וטענו כי סיכויי הצלחת הערעור הם מזעריים וכי המבקש לא הציג טענה לנזק בלתי הפיך. עוד נטען מנגד כי המבקשת מציפה כיום את השוק במוצר מפר. לאחר ששקל את הטענות, קבע בית המשפט כי סיכויי הצלחת הערעור אינם גבוהים וכי מאזן הנוחות אינו לטובת המבקש. עם זאת, על מנת להימנע מנזק פוטנציאלי, קיבל בית המשפט את הבקשה באופן חלקי, והוציא צו המונע מהמשיבים להעביר את הזכויות במוצר לצד שלישי עד להכרעה בערעור. צו המניעה הזמני בדבר שיווק וזכויות אחרות לא קוים. המבקש חויב להפקיד פיקדון בהתחייבות עצמית בסך 50,000 ₪ ולכסות את הוצאות המשיבים בסך 10,000 ₪.