ת"א 6738-09-19

תקציר

הנתבעים טענו כי השיבו לתובע, אך לא עמד בנטל להוכיח זאת מעבר להודאה ראשונית בסכום של 180,000 שקל, ולכן התביעה נדחית. גם טענת התובעים כי שילמו 80,000 ₪ נוספים נדחית, שכן לא ניתן היה להוכיח את מקור הכספים, וכך גם את התשלום בסך 111,000 ₪ עליו הכחיש התובע את חתימתו והנתבע לא סיפק הוכחה מספקת. הנתבעת גם לא הצליחה להוכיח תשלומים נוספים, למעט תשלום בסך 100,000 ₪ בו הודתה התובעת. טענת התובעת כי הנתבעים לא שילמו את מלוא התמורה נדחתה אפוא. עוד קבע בית המשפט כי הגשת כתב תביעה על ידי התובעת עם סעד הצהרתי בדבר ביטול ההסכם שימשה תחליף להודעת ביטול, וכי התובעת לא איבדה את זכותה לבטל את ההסכם בשל הזמן שחלף מאז ההפרה, שכן גילתה סלחנות כלפי הנתבעים והגישה את התביעה רק לאחר שמיצו את כל אפשרויות התשלום. עוד נקבע בהסכם כי במקרה של הפרה, הפיצוי יעמוד על 38 אלף שקל, אותם הורה בית המשפט לנכות מהסכום הכולל בו חייבים הנתבעים. על התובע להשיב לקונים 173,816 ש"ח, שישולמו לא יאוחר מיום 31.3.2024, וכל העיקולים על הקרקע המדוברת יבוטלו. בנוסף, הנתבעים 1 ו-2 ישלמו לתובע הוצאות בסך 15,000 ₪, בעוד שאין צו להוצאות בגין הנתבעים האחרים.