ע"א 552/89

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור ולערעור נגדי על פסק דין בתביעה אזרחית שמקורה בתאונת דרכים שאירעה בשנת 1983, בה נפצעה המשיבה י.ד. ונקטעה רגלה. היא הייתה אז בת שש-עשרה. שני הצדדים ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה. הערעור הצטמצם לארבעה נושאים מרכזיים: הפסדי השתכרות עתידיים, כולל הפסדי פנסיה; סיוע עתידי של צד שלישי; הוצאות עתידיות של נסיעות ואחזקת רכב; והוצאות עתידיות על נעליים אורתופדיות. בסוגיה הראשונה קבע בית המשפט העליון כי יש לקבוע את שיעור הנכות התפקודית על 35% כפי שנטען על ידי המשיבים, ולא על 40% שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי. שכר הבסיס לחישוב הפסדי השתכרות צריך להיות השכר הממוצע במשק, ולא שכר מורה כפי שנטען על ידי המערערים. ערעורם הנגדי של המשיבים בעניין זה, בעניין הפסד פנסיה, לא התקבל שכן לא היה חלק מהתביעה המקורית. בסוגיה השנייה, באשר לסיוע עתידי של צד ג', קיבל בית המשפט באופן חלקי את ערעורו הנגדי של המשיב. י.ד. יקבל פיצוי על סיוע ביתי של ארבע שעות ביום, שלושה ימים בשבוע, למשך חמישים שנה. סכום זה יחושב לפי התעריף השעתי המוסכם של 12 ש"ח בתוספת 8% למוסד לביטוח לאומי. מדובר בתוספת של 62,500 ₪ לפסיקת בית המשפט המחוזי בסך 150,000 ₪ בגין ראש נזק זה. באשר להוצאות נסיעה ואחזקת רכב, דחה בית המשפט את תביעת המערערים לכלול 20,000 ₪ שנפסקו בגין הוצאות אלה טרם פסק הדין בסכום הגלובלי שנפסק בגין הוצאות עתידיות. בית המשפט דחה גם את ערעורו הנגדי של המשיב בעניין זה, קיבל את הערכת בית המשפט המחוזי כי המשיב היה רוכש רכב בעתיד, וחישב את ההוצאות בהתאם. לבסוף, בעניין נעליים אורתופדיות, קיבל בית המשפט באופן חלקי את ערעורו הנגדי של המשיב, והגדיל את הפיצוי לקצבה שנתית עבור חמישה זוגות נעליים אורתופדיות, בניכוי שלושה זוגות נעליים רגילות בשנה, למשך חמישים שנה. מדובר בתוספת של 42,800 ₪ לפסק הדין של בית המשפט המחוזי בסך 100,000 ₪. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והערעור שכנגד התקבל באופן חלקי. הסכום שייפסק על ידי בית המשפט המחוזי יותאם על ידי הוספת 81,762 ₪, כולל הצמדה וריבית בהתאם לפסיקת בית המשפט המחוזי. המערערים יישאו גם בהוצאות המשיב בסך של 10,000 ₪.