בע"מ 2948/07

תקציר

במקרה דנן נדון ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר קיבל חלקית את טענות המשיב בסכסוך על רכוש ומזונות לאחר גירושין. הצדדים, שניהם נשואים בעבר, החלו בשנת 1999 בהליכים משפטיים הנוגעים לנכסיהם המשותפים שנרכשו במהלך נישואיהם. סוגיה מרכזית הייתה חלוקת הנכסים, ובפרט משק חקלאי שנרכש על ידי המשיב ואשתו הראשונה, שהצדדים נרשמו בו מאוחר יותר כבעלים. בית המשפט לענייני משפחה קבע תחילה כי שני הצדדים הם הבעלים של החווה על סמך רישום, אך החלטה זו בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי, שמצא כי הרישום שגוי ואינו מעיד על בעלות משותפת. עם זאת, בית המשפט הכיר בהשקעותיה של המבקשת והעניק לה מחצית מהזכויות במגורים והחזר בגין שיפורים חקלאיים. הבקשה ערערה עוד יותר על חלוקת הנכסים בטענה להברחת נכסים, אך עניין זה לא נפתר בשל דוחות אקטואריים תלויים ועומדים. מזונות היו נושא שנוי במחלוקת נוסף; בתחילה חויב המשיב בתשלום מזונות, אך זה נפסק בעקבות אי עמידתה של המבקשת בהסדר גירושין. בית המשפט קבע חריגים המותרים על פי הדין העברי כאשר בן זוג מעכב את הליך הגירושין, מה שמוביל לפטור ממזונות. למרות התנגדות המבקש, בית המשפט לא מצא טעמים מהותיים לבטל את פסקי הדין הקודמים, שכן הסוגיות היו בעיקרן עובדתיות ולא משפטיות. פסק הדין הדגיש עובדות מקרה ספציפיות וחילוקי דעות קודמים בין בתי המשפט, מבלי לבסס עילות חדשות לערעור שלישי.