ע"פ 3567/00
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין המדובר קשור לערעור על החלטת שופט שלא לפסול את עצמו מתיק בשל משוא פנים לכאורה. נגד המערער הוגש בעבר כתב אישום בגין החזקת סמים ועבירות נלוות, והוא הופיע בפני השופט נחמיאס פעמים רבות הקשורות לדיוני מעצר. המערער השמיע במהלך דיונים אלה מספר אמירות שלטענתו מאוחר יותר הפליל אותו והצביע על דעותיו הקדומות של השופט נגדו. זאת ועוד, ביקש בא כוח המערער כי השופט נחמיאס יפסול את עצמו מאחר שנחשף לחומר שלא היה צריך להיחשף בפני השופט היושב בתיק העיקרי. הערכאה הנמוכה יותר דחתה את בקשת הפסילה, תוך שהיא מציינת את המעשיות של שופטים בערי שדה השומעים תיקים רבים הקשורים זה לזה ומדגישה כי השופט טרם גיבש דעה לגופו של עניין. המערערת ערערה על החלטה זו, אך הערעור נדחה. בפסק הדין הודגש כי אין מניעה משפטית ששופט ידון בתיק עיקרי לאחר שניהל דיוני מעצר, וכי המבחן למשוא פנים הוא מבחן אובייקטיבי. אף שדברי השופט הוגדרו כבלתי הולמים, הם לא יצרו חשש ממשי למשוא פנים, במיוחד בהתחשב בהקשר של מסירתם במהלך הדיונים. בסופו של דבר, חשיפתו הקודמת של השופט לתיק והתבטאויותיו לא נחשבו לעילה מספקת לפסילה, והערעור לא הביא כל ראיה אובייקטיבית למשוא פנים.
ע"פ 3567/00 שמואל נתן נ' מדינת ישראל, עליון (3.7.2000)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.