ע"ז 5382/02

תקציר

ג'נטלמן קשיש, מ.ש., נפטר בשנת 2002 בגיל 83 בערך, חשוך ילדים. מטפל סיעודי, מר י.כ., הגיש לבית המשפט צוואה מיום 11.10.01 ובה ביקש לבצעה. הצוואה הורישה את רכושה של מ.ש. לג'.כ. עם זאת, קרובי משפחתה של מ.ש. התנגדו וטענו כי הצוואה מזויפת ואינה תקפה. נקודות המחלוקת העיקריות היו כי הצוואה לא נחתמה על ידי מ.ש. וכי לג'.כ. הייתה השפעה בלתי הוגנת על מ.ש. בפני בית המשפט הוגשו שלוש חוות דעת מומחים, שתיים על ידי הנתבעים ואחת על ידי המומחה שמונה על ידי בית המשפט, כולן הגיעו למסקנה כי החתימה על הצוואה אינה של מ.ש. בית המשפט מצא את מסקנות המומחים משכנעות, ובפרט את זו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, מר בצלאלי, שחוות דעתו התבססה על הבדלים ברורים בין החתימה שבמחלוקת לבין חתימותיה הידועות של מ.ש. בנוסף, היה בצוואה פגם צורני; העדים לא אישרו כי מ.ש. הצהיר על הצוואה ככוונתו האמיתית. הדבר מעורר חשד לגבי אמיתות הצוואה, ובית המשפט אינו יכול להתעלם מספק זה. נטל ההוכחה מוטל על התובעת, ג'.כ., שלא הצליחה לשכנע את בית המשפט כי הצוואה משקפת את כוונותיה האמיתיות של מ.ש. עדויותיהם של י.כ. ועדי הצוואה היו מתואמות, חלקיות ולא משכנעות. תיאורי העדים את אירוע החתימה על הצוואה היו לקויים, וזיכרונם מהאירוע היה מעורפל, מה שהעלה חשד נוסף לגבי תוקפה של הצוואה. לסיכום, בית המשפט דחה את התביעה, וקבע כי הצוואה אינה אמינה וחסרת תוקף. ג'.כ. חויב לשלם את הוצאות המשפט של הנתבעים, והשופט קבע כי ניתן לפרסם את פסק הדין מאחר והוא אינו עוסק בסכסוך בתוך המשפחה, כפי שאושר בפרשת ברא.