עע"מ 8111/12

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לתיק ערעור בו טען המערער לאפליה בין מערכות חינוך שונות. בית המשפט החליט לדחות את הערעור, תוך שהוא מדגיש כי יש להתערב בהחלטות הרשויות המנהליות והחינוכיות רק במשורה, ובמקרים של חוסר סבירות קיצוני, שאינו ישים במקרה זה. החלטותיו של המשיב מוכרות כמקצועיות ומבוססות על מומחיות, ובית המשפט מכבד את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת בקביעת תכניות הלימודים, במיוחד כאשר הן מגובות על ידי גורמים מקצועיים. המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לאפליה, שכן טענותיהם התבססו על השוואות כמותיות בלבד. מספר העמודים או השאלות בבחינה אינו מהווה אינדיקטור תקף לאפליה ללא התחשבות בגורמים אחרים כגון אורך התשובות ואופן הבחינה. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל בעיה באי התייצבות המפקחים לדיון, שכן די היה בנתונים שהוצגו ובנוכחות נציג משרד החינוך. פסק הדין אישר גם את החלטתו של בית משפט קמא בעניין פסיקת הוצאות למערערת, שנראתה סבירה בהתחשב בנסיבות. הערעור נדחה, והמערער חויב בהוצאות המשיב בסך 15,000 ₪. השופטים מ' נאור וא' חיות הסכימו עם ההחלטה.