תת"ע 1191/08

תקציר

פסק הדין דן במהימנות השימוש במכשיר "ינשוף" כראיה בבית המשפט במקרים של נהיגה בשכרות. הנתבעת טענה כי אין להסתמך על תוצאות בדיקת הינשוף והציגה ארבעה עדים מומחים לתמיכה בטענתם. עם זאת, השופט בוחן בהרחבה ובסופו של דבר דוחה כל אחת מטענות ההגנה, ומוצא אותן כבלתי מבוססות וממוחזרות מתיקים קודמים. השופט מקבל את תוצאות בדיקת הינשוף כאמינות ונותן להן משקל ראייתי מלא בשילוב עם ראיות אחרות שהציגה המדינה. המדינה ייחסה לנאשם עבירת נהיגה בשכרות, כאשר הראיות כללו את תוצאות בדיקת הינשוף, הודאתו של הנאשם בשתיית אלכוהול ותצפיות השוטר על התנהגותו ותפקודו של הנאשם במבחני פיכחון בשטח. השופט מוצא את ראיות המדינה אמינות ומשכנעות מעבר לכל ספק סביר, והוביל להרשעת הנאשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול. המפתח להכרעת הדין הוא קבלת מכשיר הינשוף כאמצעי אמין למדידת רמות אלכוהול, למרות ניסיונות ההגנה להכפיש אותו. השופט מפנה בהרחבה לפסקי דין קודמים במקרים דומים, ובפרט בפרשת עוזרי, פסק דין מפורט שקבע את מהימנות תוצאות בדיקת הינשוף. השופט מיישר קו עם פסקי הדין הקודמים, ומוצא כי אין די בטיעוני ההגנה כדי להטיל ספק במהימנותו של הינשוף, ובסופו של דבר מרשיע את הנאשם על סמך הראיות המשולבות שהציגה המדינה.