בג"צ 7052/03

תקציר

חוק האזרחות והכניסה לישראל פוגע באופן בלתי מידתי בזכויותיהם החוקתיות של אזרחים ערבים-ישראלים בכך שהוא מגביל איחוד משפחות עם בני זוג מהשטחים הפלסטיניים. החוק, שמטרתו למנוע סיכונים ביטחוניים, מוכר כפגיעה בלתי מוצדקת בזכויות לחיי משפחה ולשוויון. בעוד בית המשפט מכיר בזכות לחיים ולביטחון, הוא מציע תיקונים וקורא לפעולה חקיקתית, וקובע כי החוק אינו חוקתי אך משהה את בטלותו עד יולי 2006. פסק הדין דן בתפקידו של בית המשפט בבחינת חוקים הנוגעים לביטחון המדינה ובזמניות החוק. היא מדגישה את הצורך בהליך דו-שלבי של בחינה ביטחונית ומוצאת את החוק הקיים בלתי מידתי. עם זאת, בשל טעות שיפוטית אפשרית ונזק בלתי הפיך, חלק מהשופטים ממליצים להשאיר את החוק כמות שהוא. אחרים מציעים תיקונים, ומדגישים כי הזכות לחיים ולביטחון קודמת. דעת המיעוט מתמקדת בזכותה של המדינה להגביל הגירה, במיוחד בעת מלחמות, ורואה בחוק אמצעי ביטחוני לגיטימי. הרוב מגיע למסקנה שהחוק אינו חוקתי אך משעה את בטלותו, בעוד חלק מהשופטים ממליצים על תיקונים נוספים. פסק הדין עוסק גם בשפיטותן של שאלות תיאורטיות ובתפקידה של המציאות בביקורת החוקתית, תוך שימת דגש על הגישה האחידה לזכויות האדם בשעת חירום. בסופו של דבר, בית המשפט מחליט לבטל את הצו על תנאי ולדחות את העתירות, תוך שהוא דורש תיקוני חקיקה בתוך פרק זמן מוגדר.