תע"א 4696/08

תקציר

בית הדין פסק לטובת המעסיק הנתבע ונגד העובד התובע בתיק הנוגע לתשלום שכר לדיילת. הסכם ההעסקה קבע מבנה שכר מבוסס ביצועים, כאשר התשלום התבסס בעיקר על שעות הטיסה בפועל. בית הדין קבע כי ההסדר היה חוקי ותואם תקדימים, שכן הוא לא נוגד את חוקי העבודה המגנים או הסכמים קיבוציים. כמו כן, קיבל בית המשפט את טענת הנתבעת כי התובעת חתמה על כתב ויתור, בו לא הודתה בטענות כלפי החברה ושחררה אותה מכל התחייבות כספית. התובעת טענה כי התפטרותה נבעה ממצב רפואי, המזכה אותה בפיצויי פיטורים. עם זאת, בית המשפט מצא כי התפטרותה נבעה בעיקר מכך שהחלה להתמחות במשרד עורכי דין, והטענה למצב רפואי לא הוזכרה במכתב ההתפטרות שלה. הנתבעת אף הביאה ראיות לכך ששכרה בפועל של התובעת, לרבות עמלות והטבות אחרות, עלה על שכר המינימום, גם כאשר חושב באמצעות שעות הקרקע הנטענות שלה. בית המשפט מצא את גרסת הנתבע לאירועים בנוגע לשעות הקרקע עקבית ואמינה יותר מזו של התובע. בנוסף, ציין בית המשפט כי חישובי התובעת לגבי שעות העבודה הנטענות שלא שולמו לה היו אומדנים כלליים ואינם עומדים ברף ההוכחה הנדרש לתביעות מסוג זה. בסיכומו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את התביעה לתוספת שכר בגין שעות קרקע, גמול שעות נוספות והפרשי פיצויי פיטורים, והורה לתובע לשאת בהוצאות המשפט של הנתבעת. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים וקבע מועד אחרון של 30 יום לקיום פסק הדין על ידי התובע.