ה"פ 12740-03-12

תקציר

פסק הדין מצהיר כי בן ציון אפרתי ז"ל הוא הבעלים של הקרקע שבמחלוקת. המבקשים, יורשיו של בן ציון, ביקשו למנות כונס נכסים לרישום הקרקע על שמם, אך דרך הפעולה הנכונה היא לרשום תחילה את הקרקע על שמו של בן ציון, ורק לאחר מכן יוכלו יורשיו לרשום את הקרקע על שמם, בהתאם לצו הירושה. המשיבים, יורשיו של יוסף, לא הצליחו להוכיח את טענתם כי הסבתא התכוונה לתת את הקרקע לנכדותיה ולא למבקשים. כמו כן, נדחתה גם טענת המשיבים כי העברת הקרקע מנחמה לבן ציון נעשתה שלא מרצון. השופטת קיבלה את גרסת המבקשים לאירועים, לפיה טענת הביטול של המשיבים הועלתה לאחרונה, ולא שנה לאחר ההעברה כפי שטענו המשיבים. עוד קבעה השופטת כי למבקשים לא הייתה סיבה להאמין שהמשיבים חולקים על זכותם בקרקע, ולכן התביעה לא התיישנה ולא התעכבה. גם תשלום הארנונה על ידי המבקשים לאורך השנים תמך במסקנה זו. בנוסף, קבעה השופטת כי טופס מס שבח יכול לשמש כראיה בכתב הנדרשת לתמיכה בטענת המבקשים, וכי התביעה לא נדחתה בשל היעדר מסמך בכתב, כנדרש בחוק. המשיבים חויבו לשלם למבקשים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך של 10,000 ₪.