רע"א 2249/07

תקציר

הסכסוך נסוב סביב החזקה בחלקת קרקע המנוהלת על ידי המינהל, אשר פנתה לבית המשפט בשנת 1996 בבקשה לפנותם מהנכס. המבקשים טענו כי רכשו את הזכויות בקרקע מאדם בשם נתן כהן וביצעו בה השקעות משמעותיות. עם זאת, בית משפט השלום פסק לטובת המינהל, וקבע כי המבקשים לא הביאו ראיות לזכויותיהם החוקיות במקרקעין וכי סמכותם להחזיק בה נשללה. עוד ציין בית המשפט כי המבקשים הרחיבו את אחזקותיהם במקרקעין ללא רשות והורה להם לפנות את המקום. המבקשים ערערו לבית המשפט המחוזי, אך ערעורם נדחה, שכן בית המשפט הסכים עם קביעתו של בית משפט השלום לפיה טענות המבקשים בדבר זכויותיהם במקרקעין אינן מבוססות. לאחר מכן הגישו המבקשים ערעור נוסף, שנדחה אף הוא. השופטים הגיעו למסקנה כי המבקשים לא הצליחו להוכיח את זכויותיהם בקרקע, והעובדה שהמינהל לא פעל מוקדם יותר לפינויים אינה מקנה להם זכויות כלשהן. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי השקעותיהם של המבקשים בקרקע אינן מצדיקות את השארתם בנכס, מה גם שהוא סווג כאתר עתיקות. בפסק הדין הודגש כי המבקשים עשויים לקבל פיצוי על השקעותיהם אם המינהל יבחר לתחזק את המבנים. מאחר שהמבקשים לא העלו כל טענה המצדיקה ערעור נוסף, דחו השופטים את בקשתם ואישרו את החלטות הערכאות הקודמות לפיהן על המבקשים לפנות את הקרקע.