רע"א 8857-10-10

תקציר

המבקש, פסיכיאטר הנתבע על ידי המשיב בגין רשלנות רפואית, הגיש בקשה למתן צו בית משפט המורה למשיב לעבור בדיקה פסיכיאטרית על ידי מומחה ללא נוכחות צד שלישי. המבקש טען כי דרישת המשיב לנוכחות מלווה תפגע בבדיקה וביקש מבית המשפט להחריג את חוות דעתו של מומחה המשיב מהתיק. בית משפט השלום דחה את הבקשה, תוך שהוא עומד על זכותו של המשיב לכבוד ולפרטיות וקובע כי המבקש לא הצדיק די הצורך בבדיקה יחידה. החלטה זו אושרה בערעור, כאשר השופט הדגיש את חשיבותן של הזכויות החוקתיות והציע חלופות כגון מומחה שמונה על ידי בית המשפט או הסדרים למזעור התערבותו של הצד השלישי. המבקש, אשר הפנה לפסק הדין בעניין גליצר נ' מדינת ישראל בעניינם, הוזכרה כי יש לבחון כל מקרה לגופו וכי ניתן להתיר נוכחות של צד שלישי במהלך בדיקה פסיכיאטרית, במיוחד כאשר הוא מתבקש על ידי הנבדק. עוד ציינה השופטת כי המומחה יכול לקבוע את מיקומו של האדם השלישי בחדר הבדיקה. הערעור נדחה, וצו בית המשפט המקורי נותר בעינו, כאשר השופט הדגיש את הצורך לתעדף את זכויות המשיב במצב זה.