ע"א 304/66

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין דיני מס הכנסה עסק בסיווג הפרשי הצמדה במס הכנסה, ובפרט האם יש לראות בהם הכנסה בפרי או בהכנסה הונית. בית המשפט קבע כי אם ספק מקבל תשלום עבור טובין או שירותים במועד מאוחר יותר, יש לראות בהפרשי הצמדה תקבולים מסחריים, החייבים במס כהכנסה בפירות. זאת, לגבי כל ארבעת המקרים שהוצגו, לרבות המקרה הנדון, בו שולם לקבלן המנוח יונה גורביץ תשלום עבור שירותים בשיעורים העולים על שלוש שנים. בית המשפט דחה את הטענה כי עיכוב כזה בתשלומים יכול להיחשב כהלוואות, והדגיש כי אופי ההכנסה נותר ללא שינוי למרות תנאי התשלום המאוחרים. בנוסף, דחה בית המשפט את ההבחנה בין חובות לטווח קצר לחוב לטווח ארוך לצורכי מס הכנסה, בקובעו כי פירעון חובות לטווח ארוך אינו הופך אותם אוטומטית לתקבולי הון. השופט ויתקון הגיע למסקנה כי יש לדחות את ערעורו של בא כוח העיזבון, שניסה לסווג את הפרשי ההצמדה כהכנסה הונית, ואילו את ערעורו הנגדי של פקיד השומה, המבקש להחיל מס הכנסה על כל הפרשי ההצמדה, יש לקבל. להחלטה זו השלכות על מקרים שונים של סיווג מס הכנסה, תוך הבטחת עקביות בטיפול במצבים דומים.