רע"א 35181-01-19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בתיק שנדון בבית משפט השלום בתל אביב, הנוגע לליקויי בנייה ברכוש משותף בשלושה בניינים הממוקמים ברחוב דב כרמי 2, 4 ו-6 בתל אביב. הנתבעים הואשמו בליקויים שונים, לרבות בעיות במעליות ובמשאבות, כמפורט בכתב התביעה. במהלך המשפט, שנמשך שבע שנים, הוגשו מטעם בית המשפט שתי חוות דעת מומחים, ונמסרו עדכונים שוטפים על התקדמות תיקון הליקויים. עם זאת, הודעת העדכון של בא כוח התובעים בנוגע למשאבות הוגשה ללא בקשה רשמית או אישור מבית המשפט, מה שהוביל את בא כוח הנתבעים לבקש להחריג את חוות הדעת מהתיק. בית משפט קמא הסכים ופסק לטובת הנתבעים, מה שגרם לתובעים להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה. הערעור נדחה, שכן השופט קבע כי התובעים חרגו מהתנהלות פרוצדורלית ראויה בכך שהגישו חוות דעת מומחה ללא אישור בית המשפט או בקשה פורמלית. ההחלטה לפסול את חוות הדעת הייתה מוצדקת בשל התנהלותם הבלתי סבירה של התובעים, שכן חוות דעת המומחה "הוכנסה" לתיק מבלי שניתנה לנתבעים הזדמנות להגיב. זאת ועוד, הדגיש בית המשפט כי אין זה מתפקידה של ערכאת ערעור להתערב בהחלטות הפרוצדורליות של בית משפט קמא, במיוחד בכל הנוגע לניהול המשפט ולדיני הראיות. עוד ציינה השופטת כי לתובעים היו הזדמנויות רבות במהלך שבע שנות המשפט להתייחס לסוגיית המשאבות אך בחרו שלא לעשות כן, וחוות הדעת הוגשה ללא כל אינדיקציה לכך שהיא נדרשת על ידי המומחה שמונה על ידי בית המשפט. בקשת רשות הערעור נדחתה אפוא, והחלטת בית משפט קמא נותרה בעינה בהוצאות.