ע"פ 3308/15

תקציר

פסק הדין מתייחס לשאלה האם יש לעכב את ביצוע עונש המאסר עד להגשת ערעור. הכלל הוא כי יש לבצע גזרי דין באופן מיידי, וערעור אינו מצדיק שיהוי. עם זאת, ישנם חריגים לכלל זה המבוססים על מגוון שיקולים שעל בית המשפט לאזן. אלה כוללים את חומרת העבירה, משך העונש, אופי הערעור, עברו הפלילי של העבריין ונסיבותיו האישיות. בסופו של דבר, נטל ההוכחה מוטל על העבריין לשכנע את בית המשפט כי יש מקום לעיכוב. במקרה זה, בעוד שרוב הטענות נגעו לממצאי העובדה, שבדרך כלל אינן נדונות מחדש על ידי ערכאת הערעור, טיעון משפטי מרכזי אחד היה משכנע. זאת, בהתייחס להליך גביית העדות המוקדמת מהמתלונן, שנגבה על ידי שופט אחד בלבד בהרכב. בית המשפט מצא כי טענה זו לא נשקלה דיה, ועל כן קבע כי יש לקבל את בקשת השיהוי. כתוצאה מכך, עונש המאסר יעוכב עד לשמיעת הערעור, אשר אמור להיקבע לא יאוחר מיום 31 בדצמבר 2015. יתר חלקי גזר הדין יבוצעו, והתנאים לשחרור העבריין במעצר חלופי יישארו בעינם.