פש"ר 28015-04-18

תקציר

**ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין בתיק פש"ר 28015-04-18** **רקע ומהות ההליך:** פסק הדין עוסק בבקשה לביטול הליך פשיטת רגל (פש"ר) של חייבים, אשר מוגשת לאחר שהחייבים כשלו מלעמוד בתנאים שהוטלו עליהם במסגרת ההליך. בית המשפט המחוזי בחיפה, בפני כבוד השופט אריה נאמן, מתייחס במקרה זה לחשיבות התנהגות החייב בתום לב לאורך הליך פשיטת הרגל, ולקשר הדוק בין עמידה בתנאי ההליך לבין הזכות להיחלץ מחובות. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **"חסד של המחוקק" וחובת תום הלב:** בית המשפט מדגיש את הגישה הפסיקתית הרואה בהליך פשיטת רגל "חסד של המחוקק". זהו כלי שנועד לאפשר לחייב להיחלץ ממצבו הכלכלי הקשה ולשקם את עצמו. אולם, "חסד" זה כרוך בחובה מוחלטת מצד החייב לנהוג בתום לב. פסיקה זו מעוגנת בע"א 3544/21 איתן פלדבאו נ' כונס הנכסים הרשמי, שם בית המשפט העליון מסכם את ההלכה הפסוקה בנושא. 2. **חוסר שיתוף פעולה כזניחת ההליך:** ההתנהלות המתוארת בפסק הדין, בה החייב אינו מגיש אישור מהנאמן על הסרת מחדליו, לאחר שהנאמן הודיע על חוסר הסכמות ופיגורים, מהווה בעיני בית המשפט "זניחת ההליך". חוסר שיתוף פעולה זה, בפרט כאשר החייב הוא יוזם ההליך, נתפס כהתנהגות בחוסר תום לב. 3. **פגיעה בנושים והצדקתה:** בית המשפט מצביע על כך שהליך פשיטת רגל כרוך בפגיעה בנושים, אשר אינם מקבלים את מלוא חובם. פגיעה זו נתפסת כבלתי מוצדקת כאשר החייב אינו נוהג בהגינות וביושר. הדברים מהדהדים את הדברים שנאמרו בע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, שם הודגש כי אין לאפשר לחייבים להפוך את הליך פשיטת הרגל ל"עיר מקלט" בלתי מוצדקת. 4. **חובות החייב במסגרת ההליך:** כחלק מחובת תום הלב, מוטלות על החייב מגבלות ודרישות ברורות. אלו כוללות עמידה במגבלות שהוטלו, תשלום תשלומים חודשיים, ושיתוף פעולה מלא עם בעל התפקיד שמונה בעניינו (כונס נכסים, נאמן, או מנהל מיוחד). פסק הדין מפנה למספר פסקי דין התומכים בעמדה זו, גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. **חידושים משפטיים ופרקטיקה:** 1. **סנקציה על חוסר שיתוף פעולה:** פסק הדין אינו מסתפק בהערה על חוסר תום לב, אלא מטיל סנקציה ממשית. למרות שבקשה זו היא להגשת בקשה לביטול פסק דין, בית המשפט מנצל את ההזדמנות להדגיש את חומרת המצב. הדרישה להציג אישור מהנאמן כ"תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה" משמעותה שבית המשפט מעכב את ההחלטה הסופית לגבי ביטול פסק הדין המקורי, ומחייב את החייב לפעול באופן אקטיבי כדי להסיר את מחדליו. 2. **השלכות מידיות של ביטול פסק הדין:** בית המשפט מורה על ביטול פסק הדין המכריז על פשיטת רגל ומחיקת הבקשה. עם זאת, ההשלכות אינן מידיות לחלוטין: * **צו עיכוב יציאה מהארץ:** צו עיכוב היציאה מהארץ נותר בתוקף למשך 90 יום נוספים. זהו מנגנון שנועד להבטיח שהחייב לא ינסה להימלט מנושיו או מהליכים משפטיים עתידיים, גם לאחר ביטול פשיטת הרגל. * **תנאי להגשת בקשה לביטול:** כפי שצוין, הגשת בקשה לביטול פסק הדין מותנית בהצגת אישור הנאמן על סילוק מחדלים ובתשלום הוצאות. זהו תנאי מהותי, המעביר את הנטל על החייב להוכיח שהתנהגותו השתפרה. 3. **החלת הלכת אלקצאצי על הגשת בקשה חדשה:** במקרה בו החייבים יבקשו להגיש בקשה חדשה להליך פשיטת רגל בעתיד, בית המשפט מפנה להלכת גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי. הלכה זו, שנפסקה על ידי בית המשפט העליון, קובעת קריטריונים ומגבלות להגשת בקשה חוזרת להליך חדלות פירעון לאחר שקודם נדחה או בוטל. הדבר משקף גישה זהירה יותר כלפי חייבים אשר הראו חוסר יכולת או רצון לעמוד בהתחייבויותיהם. 4. **התייחסות להוצאות:** פסק הדין מבהיר כי הוצאות ההליך ישולמו לפי תקנות, ובנוסף ישולמו הוצאות הנאמן. היתרה, לאחר תשלום זה, תועבר לנושים. זהו מנגנון המבטיח כי גם במקרה של ביטול ההליך, חלק מסוים מהעלויות יכוסה, ויתר התמורה תכוון לטובת הנושים. **סיכום:** פסק הדין מדגיש את חשיבותה העליונה של התנהגות החייב בתום לב במסגרת הליכי חדלות פירעון. הוא מבהיר כי "חסד המחוקק" אינו חד-סטרי, וכי חוסר שיתוף פעולה, זניחת ההליך, או אי-עמידה בתנאים, עלולים להוביל לביטול ההליך ולהשלכות נלוות. ההתייחסות להלכת אלקצאצי בהקשר של הגשת בקשה חדשה, והדרישה לאישור נאמן כתנאי לביטול, מציגות את הגישה הזהירה והמחמירה של בית המשפט כלפי חייבים שאינם עומדים בציפיות ההליך.