ע"מ 1129/02

תקציר

תיק זה נסוב סביב מספר סכסוכי מס בין המערערת, פתרונות טלמנשיפ בע"מ, לבין המשיב, פקיד השומה חולון. המחלוקת הראשונה נוגעת לזכאותו של המערער לערבות מדינה לפי סעיף 40י לחוק, אשר יקבע את הטבות המס המגיעות לו. בית המשפט מצא כי המערערת לא עמדה בדרישות ההון העצמי המינימליות ולכן אינה זכאית לערבות מדינה או להטבות המס הנלוות לכך. המחלוקת השנייה נוגעת להכנסות כספיות שקיבלה המערערת מפיקדון. המערערת טענה כי הכנסה זו אינה חייבת במס בישראל שכן היא לא הופקה בארץ. המשיב, לעומת זאת, טען כי יש לחייבו במס שכן הוא חלק בלתי נפרד מעסקיה של המערערת. בית המשפט הסכים עם המשיב וקבע כי ההכנסה אכן הייתה חלק מפעילותה העסקית של המערערת, ועל כן יש לחייבה במס. המחלוקת השלישית נגעה לטענת המערערת להפסדי הון הנובעים ממחיקת חובות לשתיים מחברות הבת שלה. המשיבה סירבה להכיר בהפסדים אלה, בטענה כי החברות הבנות עדיין פועלות והחובות יפורעו. בית המשפט בחן את התנהלות הצדדים ומצא כי בעוד שהחוב לחברת בת אחת אכן נמחל וגרם להפסד הון של כ-1,615,000 ₪ בשנת 1999, החוב לחברת הבת השנייה לא נמחל באמת. המחלוקת הרביעית נגעה לניסיונה של המערערת לנכות הוצאות בגין שלושה חובות רעים מחברות זרות. בית המשפט קבע כי בעוד שיש להכיר בחוב מחברה אחת, בסך 10,167 דולר, כחוב רע ולנכותו, שני החובות האחרים, בסך כולל של כ-446,500 דולר, לא הוכחו די הצורך כחובות רעים ולא ניתן לנכותם. לבסוף, המחלוקת האחרונה נסבה על ניסיונה של המערערת לנכות הוצאות בגין רכישת מערכות טללוג. המערערת טענה כי מדובר בפריטי מלאי, אך בית המשפט הסכים עם המשיב כי מערכות אלה מהוות רכוש קבוע ויש לפחתן בהתאם. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.