ע"א 2048/02

תקציר

פסק דין זה של בית המשפט המחוזי בישראל מתייחס למחלוקת על אי תשלום דמי שכירות וחיובים אחרים הקשורים לבניין מושכר. המשיב, בעל הבניין, הגיש תביעה לפסק דין מקוצר נגד הדייר והערבים על סך של למעלה מ-160,000 ₪. לאחר שהבקשות הראשוניות נדחו, ניתנה לנתבעים ארכה להגשת כתב הגנה, המותנה בתשלום הוצאות משפט. הנתבעים לא עמדו במועד זה, ולאחר מכן ניסו להגיש כתב הגנה מבלי לעמוד בתנאי. בית משפט קמא קבע כי אי תשלום ההוצאות משמעותו שכתב ההגנה אינו תקף, ונתן פסק דין לטובת המשיב. הנתבעים ערערו על פסק דין זה, אך בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. בית המשפט קבע כי החלטות בית המשפט קמא, לרבות מתן פסק הדין, היו כדין, שכן הנתבעים התעלמו שוב ושוב ממועדים ומהחלטות בית המשפט. עם זאת, על מנת לאזן בין זכויות הצדדים, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור על תנאי. בית המשפט קבע כי פסק הדין יבוטל אם המערערים ישלמו הוצאות משפט, יגישו ערבות בנקאית צמודה למדד על מחצית הסכום הנתבע, וערבות צד ג' ליתרה בתוך 30 יום. במידה והמערערים לא יעמדו בתנאים אלה, יעמוד פסק הדין המקורי, והם יישאו גם בהוצאות הערעור של המשיב.