תפ"ב 17132-08-21

תקציר

בתיק שניהלה השופטת ענת גרינבאום-שמעון, בו היו מעורבות מדינת ישראל, המיוצגת על ידי עו"ד אמיר ברק, והנאשם, ערפאת אבו רזאק, המיוצג על ידי עו"ד ג'ייאת נאצר, התייחס בית המשפט לאישומים הנוגעים לעבירות תכנון ובנייה. אבו רזאק הורשע ב-27 ביוני 2022, על סמך הודאתו, בהקמת מבנה בן קומה אחת בשכונת ולג'ה בירושלים מבלי לקבל את האישורים הדרושים ובשימוש בו כמגורי משפחה מאז בנייתו בסוף 2020. במהלך ההליך ערער בא כוח הנאשם על הכללת סעיף העוסק בהפרשי שווי רכוש בכתב האישום, אשר בסופו של דבר החריג בית המשפט מהעובדות המהוות את העבירה. לאחר מכן נדונו טיעונים לעונש, כאשר המאשימה הדגישה את הרווח הכלכלי מהבנייה הבלתי חוקית, המוערך על ידי שמאי בסכום של עד 440,000 ₪, תוך שהיא מציעה קנס בטווח המוצע בשל השימוש הבלתי מורשה המתמשך במבנה. בא כוח הנאשם טען להקלה בעונשו, תוך שהוא מציין את מורכבותו ההיסטורית והתכנונית של אזור ולג'ה, הנמצא בחלקו בתוך גבולותיה המוניציפליים של ירושלים אך נעדר שירותי מדינה או סעדים תכנוניים. יתר על כן, ההגנה התייחסה לפסקי דין קודמים וטענה כי הטלת עונשים שונים מטעמים פרוצדורליים (מנהליים לעומת פליליים) מהווה אכיפה בררנית. בית המשפט שקל נקודות אלה והצביע על פערים משמעותיים בפרקטיקות הענישה בין תיקים שנפתחו בקנסות מנהליים לבין תיקים שהחלו בכתב אישום רשמי. בית המשפט הגיע למסקנה כי בעוד שקנסות מנהליים צריכים להוות אמת מידה, נסיבות חריגות מצדיקות קנס נמוך יותר עבור הנאשם. בעקבות זאת הורה בית המשפט על תשלום קנס בסך 100 אלף ש"ח על פני 80 תשלומים, והוציא צו הריסה או התאמה לבנייה הבלתי חוקית, החל מאפריל 2025, תוך ויתור על צו איסור שימוש, תוך הכרה בסוגיות רחבות יותר בוולג'ה. ההחלטה מאפשרת ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.