ת"א 46405-02-19

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך התחייבות חוזי בין האגודה השיתופית החקלאית קיבוץ גת (הנתבעת) לבין התובעים אייל ורויטל אולרט. הקיבוץ מחויב להפנות את בני הזוג אולרט לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לחכירה דורית של ביתם והמגרש עליו הוא בנוי, בכפוף לדרישות רמ"י, מבלי להטיל נטל כספי נוסף. בתחילה הזמין הקיבוץ את אייל ורויטל, יוצאי הקיבוץ, להיות חברים ולבנות בו את ביתם, אך הם בחרו להישאר תושבים שאינם חברים. מאוחר יותר הזמין הקיבוץ תושבים נוספים, כולל משפחת אולרט, להצטרף כתושבים שאינם חברים. התנאים העיקריים שהציבה רמ"י לחכירה כרוכים בתשלום אגרות. הקיבוץ התנגד להחלטת רמ"י ולנטל הכספי שנבע ממנה, מה שהוביל לפסק דין חלקי לטובת חלק מהתובעים המקוריים, למעט בני הזוג אולרט בשל ניסוח שונה של החוזה. עם זאת, בית המשפט מצא כי התנהגותו הפוסט-חוזית של הקיבוץ כלפי בני הזוג אולרט, תוך התייחסות אליהם כאל תושבים אחרים, אישרה את זכותם להיות מופנים לרשות מקרקעי ישראל לחוזה שכירות דורי, שווה ערך לתושבים אחרים. יתר על כן, אופיו של החוזה, שנועד להסדיר מערכת יחסים ארוכת טווח, הצדיק פרשנות גמישה, תוך מתן משקל לתום הלב, הגינות ושוויון. לפיכך, פסק בית המשפט לטובתם של בני הזוג אולרט, והורה לקיבוץ להפנותם לרשות מקרקעי ישראל לצורך החכירה, בהתאם לתנאי רמ"י בלבד. פסק דין זה חיזק את פסק הדין החלקי, והבטיח שכל התובעים המקוריים, לרבות בני הזוג אולרט, יזכו ליחס שווה. בני הזוג אולרט יכולים להגיש בקשה להערכת עלויות עד נובמבר 2021.