ת"א 19197-02-23

תקציר

בית המשפט הכריע בשתי בקשות במקרה זה. הבקשה הראשונה, שהוגשה על ידי הנתבעת, ביקשה לחייב את התובעים להפקיד ערבות להוצאות הנתבע, למקרה שהתובעים יפסידו בתיק ויצטרכו לשלם הוצאות אלה. בית המשפט דחה בקשה זו וציין כי היא הוגשה בשלב מתקדם של ההליך, וכי אין לפגוע בזכות הגישה של התובעים לערכאות אלא בנסיבות חריגות. מצבם הכלכלי של התובעים לא הועלה על ידי הנתבעת, וגם אם כן, לא הייתה זו סיבה מספקת להיעתר לבקשה. עוד קבע בית המשפט כי לא ניתן לדחות בשלב זה את סיכויי הצלחת תביעת התובעים, ועל כן אינו מצדיק את הבקשה. הבקשה השנייה, שהוגשה אף היא על ידי הנתבעת, ביקשה למחוק חלקים מכתב ההגנה, בטענה כי הנתבעת חזרה בה מחלק מטענותיה. התובעים טענו כי יש למחוק את כל הטענות שלא הוזכרו במכתב הדחייה שנשלח על ידי הנתבעת. בית המשפט דחה בקשה זו, בנימוק שבכתב הדחייה של הנתבעת צוין כי היא מבוססת על המידע שהיה קיים באותה עת, והנתבעת שומרת לעצמה את הזכות להוסיף על טענותיה אם יעלה מידע חדש. בית המשפט הסכים עם הנתבע כי אין לשלול מקום בנסיבות חדשות אלה בכתב ההגנה. גם העובדה שהבקשה הועלתה בשלב מאוחר של ההליך צוינה, אולם בית המשפט בחר להתייחס לגופה של הבקשה בכל מקרה. שתי הבקשות נדחו, ולא ניתן צו להוצאות בגינם.