ע"א 4061/22

תקציר

ערעורו של המערער על החלטת ערכאה נמוכה יותר נדחה. המערער טען, כי היה על השופט המשיב לפסול את עצמו בשל קרבתו של השופט לאחד מעורכי הדין המעורבים בתיק. עם זאת, שופט בית המשפט העליון קבע כי אין בסיס חוקי לפסילה לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט, המחייב מערכת יחסים מהותית בין צד שלישי לשופט, או חשש ממשי למשוא פנים. המשיב ועורך הדין אכן היו מכירים, אך עורך הדין לא היה מעורב ישירות בתיק ורק היה קשור אליו בעקיפין כשותף במשרד עורכי הדין המייצג. הנסיבות לא הצדיקו את העברת התיק לשופט אחר, במיוחד בהתחשב ביעילות הדיונים ובצורך להימנע מהיכרות אישית כעילה לפסילה בכל תיק. בהחלטה הובהר כי מבחן הפסילה הוא חשש ממשי ומהותי למשוא פנים, שלא היה קיים במקרה זה. זאת ועוד, הקשר העקיף בין עורך הדין לבין ההליך לא ביסס חשש ממשי למשוא פנים מצד השופט. הערעור נדחה, והמערער חויב בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המשיב.