תפ"ח 34823-02-10

תקציר

העותרים, שלושה נציגי עיתונות הטלוויזיה והאינטרנט, ביקשו רשות לפרסם קטעים מהקלטות חזותיות וקוליות של חקירת משטרה של נאשם ברצח, שסעיף האישום שלו תוקן מאוחר יותר להריגה באמצעות הסדר טיעון. בעתירה נטען כי קיים אינטרס ציבורי בהבנת הגורמים שהובילו לשינוי האישום, במיוחד נוכח התנהלות המכון לרפואה משפטית. הסנגור ומשפחת הקורבן נעתרו לבקשה. בתוך כך, המדינה התנגדה לבקשה, בנימוק של פגיעה אפשרית באמון הציבור בבתי המשפט והאפקט המצנן על חקירות עתידיות. בית המשפט הכיר בעקרונות החוקתיים של הדיון הציבורי וחופש הביטוי, תוך הכרה גם בשיקולים המהותיים המצדיקים הגבלות פרסום. במקרה זה מצא בית המשפט עניין ציבורי ממשי בפרסום, במיוחד נוכח הסיקור התקשורתי, חומרת העבירה והנסיבות החריגות שהובילו להסדר הטיעון. מאז הסתיים המשפט, הועלו גם החששות בנוגע להשפעת העדים. בעוד שערעור תלוי ועומד על גזר הדין, מצא בית המשפט כי האינטרס הציבורי בפרסום גובר על שיקול נגדי זה, במיוחד כאשר תוכן החקירות כבר יכול להתפרסם. לפיכך נעתר בית המשפט לבקשת העותרים והתיר להם לפרסם את קלטות החקירה והשחזור, תוך עיכוב של עשרה ימים לקבלת העתקים מהפרקליטות.