בג"צ 1156/03

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לעתירה לאיחוד משפחות ולישיבת קבע בישראל של העותרת מס' 2, שהיא תושבת הרשות הפלסטינית ונשואה לעותרת מס' 1, אזרחית ישראלית. העתירה, שהוגשה בפברואר 2003, מבקשת לחייב את המשיב להעניק אזרחות ותושבות לעותרת מס' 2. עם זאת, בית המשפט מצא כי העותרים נמנעו מלגלות מידע חיוני בנוגע להיסטוריה של בקשתם לאיחוד משפחות. התברר כי בניגוד לרושם שנוצר בעתירה, הבקשה לא נותרה ללא מענה מאז שנת 1995. למעשה, משרד הפנים שלח מספר הודעות לעותרת מס' 1 בדבר סירוב הבקשה, בנימוקים ביטחוניים. הסברם של העותרים לאי גילוי זה לא נראה מניח את הדעת בעיני בית המשפט. לפיכך החליטה השופטת לדחות את העתירה על הסף, תוך שהיא מדגישה כי אי גילוי כזה, במיוחד כאשר מבקשים צו ביניים, עלול להוביל לדחייה ללא דיון נוסף. החלטה זו התקבלה ביתר שאת לאור חשיבותן של העובדות שהוסתרו והשפעתן הפוטנציאלית על תוצאות התיק.