ת"פ 40180/05

תקציר

הנאשם, עזרא סעדיה, נעצר בחשד לביצוע שוד בחולון ב-5 ביוני 2005, במהלכו משך התוקף את תיקה של הקורבן מכתפה, וגרם לה ליפול ולחבלות. סעדיה הודה כי אינו אשם. התביעה הסתמכה על ראיות נסיבתיות, כולל עדויות של עדי ראייה ורישום מספר לוחית הרישוי של מיצובישי לנסר השייכת לבת זוגו של סעדיה. בית המשפט מצא את עדותו של הנאשם בחוסר אמינות, במיוחד בכל הנוגע לשגרת יומו ולאירועי היום המדובר. השופטת העדיפה את דבריה של בת זוגו של סעדיה, ריקי כהן, שנמסרו במשטרה על פני עדותה בבית המשפט, שהפריכה את טענת האליבי שלו. השופט גם מצא את עדויות עדי התביעה אמינות. בהתבסס על הראיות, בית המשפט הגיע למסקנה כי סעדיה הוא התוקף ועזב את ביתו בסביבות השעה 12:00 בצהריים, מה שנתן לו הזדמנות לבצע את הפשע. הראיות הנסיבתיות, לרבות זיהויים של עדי הראייה ופרטי הרכב, הצביעו באופן חד משמעי על אשמתו של סעדיה. יתר על כן, התנהגותו של סעדיה, כגון נטישת הרכב וסירובו לענות על שאלות הקשורות ישירות לעבירה, הייתה מפלילה. השופט קבע כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר את כל העובדות הנטענות בכתב האישום וכי העבירה מהווה שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין. בעקבות זאת הורשע סעדיה בשוד ונגזר דינו ב-23 בפברואר 2006.