ע"פ 72184/04

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב, שהרשיע שני מערערים באי הגשת דוחות מס והצהרות הון. המערערת הראשונה היא חברה פרטית ישראלית, והמערערת השנייה היא בעליה ומנהלה. המערערים הודו באישומים שבכתב האישום, אך בהמשך ניסו לחזור בהם מהודאתם בטענה כי הייתה להם סיבה מספקת לאי הגשת הדוחות בשל הסתרת מסמכי הנהלת החשבונות של החברה. בית המשפט דחה את טענתם, בקובעו כי הודאה לאחר שהודתה בבית המשפט אינה ניתנת לחזרה בה בקלות, ואין בקשה ממשית לפסילה במקרה זה. בנוסף, קבע בית המשפט כי טענת המערערים כי מחדליהם בוטלו על ידי הגשת דוחות כספיים לא מבוקרים אינה מבוססת, שכן החוק מחייב אישור דוחות על ידי רואה חשבון. בית המשפט התייחס גם לסוגיית אחריות המנהלים לפי סעיף 224א לפקודה וקבע כי אין בכך כדי למנוע הטלת עונש מאסר במקרה זה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי טענת המערערים בדבר אי יכולת להגיש דוחות בשל מסמכים חשבונאיים חסרים אינה מבוססת, שכן הם לא ניסו לפנות לאפשרויות אחרות העומדות בפניהם. לבסוף, אישר בית המשפט קמא את גזר דינם של המערערים, תוך הדגשת הצורך בענישה משמעותית ומרתיעה בתיקי עבירות מס. השופט ד' ברלינר, יחד עם השופטים ז' המר וי' שייצר, דחה את הערעור בקובעו כי המערערים לא נקטו את הצעדים הדרושים לקיום החוק וכי העונש שהטיל בית משפט קמא היה ראוי ומידתי.