מ"ת 19131-03-14

תקציר

השופט נאסר אבו טהא קבע כי יש די ראיות לעצור את הנאשם עד תום המשפט בהתבסס על מספר שיקולים. ראשית, אופי העבירות בהן מואשם הנאשם בכך שגרם לאדם לעזוב את ארץ מגוריו לצורך העסקתו כזונה או החזקתו בתנאי עבדות, מצביע על סכנה לציבור. הנאשם, אשר על פי החשד יצר קשר עם המתלוננת באמצעות רשת חברתית, נעדר היכרות מוקדמת עם המתלוננת והציע לה תנאים מיוחדים, רכש עבורה כרטיסי טיסה ושכר עבורה דירה, מהווה סיכון משמעותי. שנית, המסוכנות הנשקפת מהנאשם חורגת מעבר לקורבן, כפי שהודגם במעשיו לכאורה כלפיה במהלך המשפט. למרות שהיה כלוא בביתו ותחת השגחת אנשי שב"ס, הוא איים לכאורה על הקורבן במהלך עדותה. התנהגות זו מסמלת אדם שלא ניתן לסמוך עליו שיציית לצווי בית המשפט, מה שהופך את המעצר לאפשרות המעשית היחידה להבטיח את ביטחון הקהילה. החלטת השופט הושפעה גם מעברו של הנאשם, הכולל שמונה הרשעות קודמות בעבירות שונות כגון סמים, עבירות רכוש וסחיטה באיומים. הראיות הגולמיות שהוצגו בתיק, לרבות עדותה העקבית והקוהרנטית של הקורבן, מסרונים בין הנאשם לקורבן והצהרות של אחות ושוטרים, תומכות אף הן בהחלטה. לדברי השופט, ההתנגדויות שהעלה הסנגור זוכות להתייחסות הולמת יותר בהליך העיקרי.