ע"א 5914/03

תקציר

במקרה דנן, ביקש המערער לבטל פסק דין הדוחה את תביעתו בהסכמה, בטענה כי הסכמתו לא ניתנה באופן חופשי בשל לחץ בית המשפט לכאורה ובעיות בריאותיות באותה עת. בית המשפט אישר את ההליך, והדגיש כי פסק דין שניתן בהסכמה ממזג מאפיינים הן של הסכם והן של פסק דין, ובכך נושא סופיות משמעותית. היא הדגישה את הליך ביטול פסקי דין אלה, והסבירה כי היה על המערערת להגיש תביעה עצמאית ולא בקשה במסגרת התיק המקורי. בית משפט קמא דחה בעבר את טענת המערער בדבר לחץ מופרז, וציין כי אין ראיות תומכות מפרוטוקול הדיון, ובא כוחו לא אימת את טענתו. זאת ועוד, טענת מצבו הבריאותי של המערערת נדחתה בשל היעדר אישור רפואי מהימן מהתקופה הרלוונטית. ראיות רפואיות נוספות שהוגשו לאחר הערעור הוגדרו כבלתי קבילות ואינן רלוונטיות, שכן הן לא ביססו כל אי יכולת להסכים. בית המשפט קבע כי לא נפלה טעות או כפייה מצד בית המשפט המחוזי, אשר הציע כדין לדחות את התביעה ללא הוצאות משום שהסיכוי שהתיק לא יצליח. באשר לטעות סופר בנוגע להמרת מטבע, נקבע כי כל טעות במינוח אינה מכבידה כלכלית על המשיב מעבר למגיע לו. בית המשפט לא מצא טעם לפתוח מחדש את העניין, תוך שהוא מדגיש את הצורך בסופיות ודוחה את הערעור מבלי להטיל הוצאות על המערערת, ובכך אישר את ההסכם המקורי ואת פסק הדין.