ת"א 2701-04-19

תקציר

התובעים הגישו תביעה להסרת יד מחלקת מקרקעין, שלטענתם שייכת להם בלבד. כדי להצליח, היה עליהם להוכיח כי קיימת להם זכות שימוש ייחודית בשטח המיועד לכך, וכי הנתבעים משתמשים בשטח ספציפי זה. עם זאת, התובעים לא הביאו כל ראיה הקובעת את מיקומה המדויק של זכות השימוש הייחודית הנטענת שלהם בחלקה. במקום זאת, הראיות הצביעו על כך שהפריסה הפיזית של הקרקע נותרה ללא שינוי מאז שנות התשעים, דבר המצביע על הסכם חלוקה בין הבעלים המשותפים. זאת ועוד, טענת התובעים כי רק לאחרונה גילו את השימוש שעשו הנתבעים בחלקה בשנת 2018 סותרת את העובדה שהם מודעים לו מאותו עשור. סוגיית המהימנות, לצד היעדר ראיות התומכות בטענתם, הביאו את השופט למסקנה כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם. לפיכך, תביעתם לסילוק ולפיצוי כספי נדחתה במלואה. תחת זאת, חויבו התובעים לכסות את הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורכי הדין בסך 16,700 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית שנצברו ממועד פסק הדין. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, ביום 7.2.2021.