ע"א 9327/05

תקציר

פסק הדין הוא ביחס לערעור על החלטת בית משפט השלום באשדוד שלא לפסול עצמו מלדון בתיק ת"א 2286/00. המערער הגיש בקשה לפסילת בית המשפט, תוך ציון סוגיות שונות בהליך קמא, לרבות התערבות בית המשפט בחקירת עדים, דחיית בקשות לראיות נוספות ואמירות מגמתיות שנאמרו במהלך הליכי הביניים. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשת הפסילה, מה שהוביל את המערער להגיש ערעור. לאחר שעיין בערעור, לא מצא השופט כל הצדקה לטענות המערער. חלק גדול מהאירועים שצוינו התרחשו מזמן ולא הועלו מיד, וזו דרישה פרוצדורלית. יתר על כן, החלטות פרוצדורליות כמו חקירת עדים וראיות אינן עילה לפסילה ויש להתייחס אליהן בדרכים משפטיות שונות. אין בדברי בית המשפט, ביחד או לחוד, כדי להצביע על היעדר משוא פנים כלפי המערער. השופט הכיר באמונותיו הסובייקטיביות של המערער, אך הדגיש כי לצורך פסילה נדרשת ראיה עובדתית אובייקטיבית למשוא פנים, שלא הייתה קיימת במקרה זה. לפיכך, הערעור נדחה, והמערער חויב בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דין.