ת"א 35771-07-10

תקציר

התובע תובע את מדינת ישראל בגין נזק שנגרם לביתו ולתכולתו במהלך אירוע בו היו מעורבים כוחות הביטחון בשנת 2007, ודורש פיצוי בסך 202,500 ₪. המדינה מבקשת לדחות את התביעה משום שהוגשה למעלה משנתיים לאחר האירוע, ולכן היא חורגת מתקופת ההתיישנות. עוד מבקשת המדינה כי במידה והתביעה לא תידחה, תינתן לה ארכה להגשת כתב הגנה. על בית המשפט להחליט האם הנסיבות מצדיקות את הארכת תקופת ההתיישנות, כפי שביקש התובע. התובע טוען כי לא הייתה לו הזדמנות סבירה להגיש את התביעה בתוך תקופת השנתיים בשל מספר סיבות: ראשית, הוא ציפה לקבל פיצוי לאחר פגישה עם נציגי הנתבעת; שנית, הוא אינו קורא עברית ולא היה מודע לחוק ההתיישנות; שלישית, השיהוי נגרם על ידי הנתבע; ורביעית, הוא היה עסוק בשיקום ביתו. בית המשפט בוחן את העובדות ומוצא כי טענת התובע בדבר פגישה עם נציגי הנתבע אינה משכנעת, וכי אין כל ראיה להבטחה כלשהי שניתנה לו. עוד קובע בית המשפט כי הנימוקים שמסר התובע אינם מהווים נסיבות אובייקטיביות שאינן בשליטתו אשר מנעו ממנו להגיש את התביעה. זאת ועוד, התובע לא הסביר כראוי מדוע המשיך לעכב את הגשת התביעה לאחר שבקשותיו לנתבעת נדחו. בסופו של דבר, השופט קובע כי התובע לא הוכיח נסיבות כלשהן המצדיקות את הארכת תקופת ההתיישנות, ולכן יש לדחות את התביעה, שהוגשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות. כן חויב התובע לשלם לנתבע הוצאות בסך 3,000 ₪ בתוך שלושים יום.