עב"ל 33862-05-17

תקציר

המוסד לביטוח לאומי (המוסד) ערער על החלטת בית המשפט האזורי בחיפה שאישר את תביעת המשיב לטנטון קבוע המיוחס לחשיפה לרעש בעבודה, וביקש לעכב את ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי עד להגשת הערעור. המוסד טען כי המשיב לא מילא אחר דרישות החוק לתביעתו, בפרט בנוגע לבקשות חוזרות ונשנות לטיפול, וכי בקשותיו אינן אמיתיות. המוסד טען כי סיכויי הצלחת הערעור גבוהים, וכי אי עיכוב הביצוע יגרום נזק גדול יותר מזה של המשיב העומד בפני זימון מאוחר לוועדה רפואית. המשיב התנגד לשיהוי והדגיש כי הערעור עסק בעיקר בממצאים עובדתיים, וכי הטיעונים המשפטיים שהציג המוסד אינם נתמכים בראיות כלשהן. עוד הדגישו כי ביצוע מיידי של פסק הדין לא יגרום נזק בלתי הפיך, וכי סיכויי הצלחתו של הערעור קלושים. בית המשפט הכיר בכך שבעוד שפסקי דין של הביטוח הלאומי מבוצעים בדרך כלל בהקדם, הטיעונים המשפטיים של המוסד, התלויים ועומדים בתיק אחר, אינם מופרכים וראויים לעיון בערעור. מאחר שמדובר בסוגיה עקרונית ונוכח היעדר נזק מוכח למשיב, נעתר בית המשפט לבקשת המוסד לעיכוב ביצוע, תוך עיכוב זימונו של המשיב לוועדה הרפואית עד להכרעה בערר. פסק דין זה איזן בין הצורך בפתרון מהיר של ענייני הביטוח הלאומי והימנעות מנזק בלתי הפיך, לבין האפשרות לערעור מוצלח וקיומה של שאלה משפטית משמעותית.