ע"ע 1137/02

תקציר

במקרה משפטי זה, עובד הגיש תביעה נגד מעסיקו בגין אי העברת הפרשות פנסיוניות נדרשות לקופת גמל, מה שהוביל לשלילת זכויותיו הפנסיוניות. בית הדין האזורי קיבל חלקית את תביעת העובד, העניק סעד כספי מסוים אך דחה את תביעתו העיקרית לתשלום פנסיה, בנימוק שהעובד לא מיצה את התביעות נגד הקרן עצמה. העובד ערער על החלטה זו, וטען כי אין לפגוע בזכויותיו הפנסיוניות בשל אי העברת הפרשות על ידי המעסיק. בית הדין לערעורים פסק לטובת העובד, וקבע כי קמה לו עילת תביעה ישירה נגד המעסיק לפיצויים בגין הפרת הסכם העבודה. בית הדין קבע כי העובד זכאי לתשלום פנסיה ולסכום חלקי בגין עוגמת נפש, והפחית את סכום המענק מ-40 אלף שקל ל-20 אלף שקל. בית המשפט גם הרים את מסך התאגיד, והטיל על אחד מבעלי המניות אחריות אישית בגין התנהגות בלתי הולמת, לרבות ניכוי פנסיה משכר העובדים מבלי להעבירם לקרן. ערעור קופת הגמל נגד המעסיק נדחה, וקופת הגמל חויבה לשפות את המעסיק בגין הסכומים שישולמו לעובד. ככלל, בית הדין שם דגש על הגנות עובדים, זכויות פנסיוניות ואחריות תאגידית, והכריע בעניין במידה רבה לטובת העובד.