תא"ח 64752-11-20

תקציר

התובע, בעל הבית, תבע את הנתבע, השוכר, לפינוי עקב אי תשלום דמי שכירות. השוכרת טענה כי היו לה סיבות מוצדקות שלא לשלם דמי שכירות, לרבות שיפוצים בלתי חוקיים של המשכיר שפגעו בזכותה להשתמש בדירה, וכי המשכיר לא תיקן פגמים בחוזה. עם זאת, השופטת קבעה כי אי התשלום של השוכרת נבע אך ורק מקשייה הכלכליים, דבר המהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות. עוד קבעה השופטת כי השוכרת לא מסרה כל הודעת ביטול למשכיר לפני תביעת הפינוי, וטיעוניה אינם אמינים. יתר על כן, השופטת הדגישה כי חובותיה של שוכרת לשלם דמי שכירות אינן תלויות בחובותיו של המשכיר לתחזק את הנכס, ולכן השוכרת לא הייתה רשאית להשהות את תשלומי דמי השכירות שלה. השופט הגיע למסקנה כי למשכיר עומדת הזכות לפנות את השוכר בשל אי תשלום דמי שכירות למשך מספר חודשים. השוכר חויב לפנות את הדירה בתוך שבעה ימים ולשלם את הוצאותיו המשפטיות של המשכיר, לרבות שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. לשוכר הזכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי לוד מרכז בתוך 45 יום.