ת"א 11285/08

תקציר

מדובר בתביעה שהגישו תובעים המבקשים פיצוי כספי ממדינת ישראל בגין נזקים שנגרמו לכאורה למבנה סמוך לקבר רחל בבית לחם, שלטענתם יש להם זכות להשתמש בו. על-פי דיווחים, הבניין אוכלס על-ידי כוחות הביטחון בין השנים 2000 ו-2006, וכתוצאה מכך נגרם נזק לבניין, לתכולתו ולפרנסתם של התובעים. התביעה, שהוגשה בפברואר 2008, מבקשת פיצוי בגין נזקים אלה. עם זאת, המדינה מבקשת לדחות את התביעה בנימוק של התיישנות, בטענה שהיא הוגשה למעלה משנתיים לאחר האירוע. המדינה מסתמכת על סעיף 5א לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), הקובע תקופת התיישנות של שנתיים לתביעות מסוג זה. התובעים, לעומת זאת, טוענים כי יש להאריך את תקופת ההתיישנות בשל נסיבות שאינן בשליטתם, קרי הבניין המאוכלס על ידי כוחות הביטחון. הם מבקשים גם לתקן את תביעתם כך שתכלול דמי שימוש ראויים, אך המדינה מתנגדת לתיקון זה בטענה לחוסר תום לב ואי כימות מדויק של העמלות. בית המשפט מצדד במדינה, וקובע כי תביעת הנזיקין אכן התיישנה על פי סעיף 5א לחוק הנזיקין האזרחיים. תקופת ההתיישנות בת השנתיים החלה כאשר נוצרה עילת התביעה, שהייתה במהלך אכלוס הבניין שהסתיים בשנת 2006. טענת התובעים להארכה אינה משכנעת, שכן הם הגישו תביעות קודמות במהלך הכיבוש, מה שמוכיח כי יכלו להגיש את התביעה הנוכחית מוקדם יותר. זאת ועוד, ההודעות שהוזכרו על ידי התובעים לא הספיקו להארכת תקופת ההתיישנות, שכן הן לא הוגשו בהתאם לתקנות הנדרשות. בנוסף, המדינה לא הייתה מחויבת להגיש בקשה נפרדת ספציפית לטענת ההתיישנות והעלתה אותה כראוי בכתב ההגנה. באשר לבקשה לתיקון התביעה, בית המשפט מאפשר לתובעים להגיש כתב תביעה מתוקן לדמי שימוש ראויים, אך עליהם לשלם את האגרה המתאימה ולהגביל את התביעה לסעד זה. את התביעה המתוקנת יש להגיש בתוך 21 יום מיום מסירת פסק הדין לבא כוח התובעים. כמו כן חויבו התובעים לשאת בשכר טרחת עורכי הדין של הנתבעת ובהוצאותיה, בסך 10,000 ₪, שכן זו הפעם השלישית שהנתבע נדרש לטפל בנושא. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.