ת"א 40659-07-20

תקציר

השופט דחה את תביעת לשון הרע שהוגשה נגד הנתבע. התביעה לא הצליחה להוכיח די הצורך את אמירותיו המדויקות של הנתבע. עדויות העדים, שנגבו שנים לאחר השיחות המדוברות, לא היו עקביות וכלליות לגבי המילים המדויקות בהן השתמש הנאשם. השיחות שניהלו היו בעל פה, מה שהקשה לקבוע את האמירות המדויקות. התובע לא הצליח להוכיח את חוסר תום הלב של הנתבע, וחזקת תום הלב שניתנה לנתבע לא בוטלה. באשר לפרסום הראשון, התקיימו שיחות בין הנתבעת, שני עובדים בכירים בחברה, רועי ואיתי, אשר הציעו להעסיק מחדש את התובע, דבר שהנתבע התנגד לו. הביקורת כלפי התנהלותו של התובע כמנכ"ל החברה בתקופה בה כיהן בתפקיד הייתה משותפת לנתבעת עם שני העובדים בתפקידו כיו"ר הדירקטוריון, והתבססה על בדיקות וחובותיו בתפקיד. למרות שהשיחות כללו ביקורת קשה, הן לא חרגו מגבולות הסבירות, ולא הוכח שמעשיו של הנאשם היו זדוניים. הפרסום השני היה שיחת טלפון בין הנתבע לבין גלית, עובדת בכירה מאוד בחברה. נדונה כוונת הנתבע להגיש תביעה ותלונה במשטרה כנגד התובע, וכן האפשרות לקבלת עמלה שלא כדין על ידי העובדים, לרבות התובע. פרוטוקול השיחה, שהיה הראיה היחידה, לא הוכיח את קבלתו האישית של התובע עמלות שלא כדין, ואף לא הוכיח את כוונת הנתבע לפגוע בתובע. השיחה נפלה בגדר חובותיו של הנתבע, וההגנות שהוזכרו לפרסום הראשון חלות גם כאן. השופטת הדגישה כי דחיית התביעה אינה מעידה על מעורבותו של התובע בעבירות פליליות. עם זאת, בהתחשב בכך שהתובע התעקש על המשפט הממושך, נפסקו לנתבע הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.