בג"צ 2905/20

תקציר

בפסק דין מפורט ורב-שכבתי התייחס בית המשפט למספר עתירות שעניינן תיקונים בחוקי היסוד של ישראל, ובפרט במוסד "ממשלת החילופין", שקם על רקע משברים פוליטיים ובריאותיים חסרי תקדים. המשנה לנשיא, השופט מלצר, סבר כי הוציא "הודעת ביטול מרוככת", המצביעה על חשש מיישום מיידי של תיקונים חוקתיים מסוימים, וטען כי היא אינה עומדת בקריטריונים של כלליות, ובכך עולה לכדי "ניצול לרעה של סמכות מכוננת". מנגד, השופטים הנדל, ברון, מינץ וברק-ארז הביעו ספקנות ביחס לניתוח זה, הדגישו את דוקטרינות הריסון השיפוטי והפרדת הרשויות, והדגישו כי תיקונים אלה אינם שוללים את אופייה הדמוקרטי של ישראל ואינם מצדיקים ביטול. השופט הנדל, שציין במיוחד את אופיין התיאורטי של העתירות עקב פיזור הכנסת ה-23, התנגד לבחינה שיפוטית רחבה יותר בהקשרים תיאורטיים. השופטת ברק-ארז דגלה בזהירות ביחס לדוקטרינות "שימוש לרעה", והדגישה כי השינויים אינם חסרי תקדים ועולים בקנה אחד עם המסגרות החוקתיות הקיימות. הנשיאה חיות הסכימה עם דחיית העתירות, אך הדגישה את חשיבות השמירה על יציבות הממשלה באמצעות תיקונים אלה מבלי לסכן את הפיקוח הפרלמנטרי. לבסוף, השופט סולברג הביע חשש מהרחבת הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד, והציע לחזור לעקרונות פורמליסטיים ברורים כדי למנוע התגברות שיפוטית בעניינים חוקתיים. בית המשפט דחה את העתירות פה אחד, אך תוך שימת דגש מגוון על פרשנות והשלכות עתידיות הנוגעות לתיקונים חוקתיים בישראל.