ע"ע 6/03

תקציר

פסק הדין דן בסמכותו של בית הדין לעבודה לדון בבקשתו של עובד זר שהגיש תביעה נגד מעסיקו ולשנות את החלטת הרשות המוסמכת בעניין צו הרחקה שהוצא לעובד הזר. בית הדין מכיר בכך שבעוד שלבית הדין לעבודה סמכות לדון ביחסי עובד-מעביד, ההחלטה להוציא צו גירוש לעובד זר היא פעולה שלטונית מחוץ לסמכותו. זאת ועוד, לבית הדין לעבודה אין סמכות טבועה להורות על עיכוב ביצוע צו הרחקה; סמכות זו מוקנית לממונה ביקורת הגבולות על פי חוק. בית הדין מדגיש כי זכויותיהם הפרוצדורליות והמהותיות של העובדים הזרים מוגנות בחוק ומתווה הליך לגביית עדותו המוקדמת של העובד תוך 48 שעות מהגשת התביעה, עם אפשרות למתן צו מניעה זמני לעיכוב הרחקה עד 48 שעות במקרים חריגים. פסק הדין מקבל את ערעור המדינה, ומאשר כי לבית הדין לעבודה אין סמכות מהותית לעכב גירוש עובד זר בצו הרחקה כדין. עם זאת, היא מדגישה כי על הרשויות המוסמכות לאפשר לעובדים זרים לממש את זכויותיהם בבית הדין לעבודה ולתעדף את גביית עדותם המוקדמת. ההנחיות נועדו לאזן בין זכויות העובדים הזרים לבין הפעולות הנדרשות על פי חוק בנוגע לשוהים בלתי חוקיים. בסופו של דבר, בית המשפט קובע כי לא יהיה צו להוצאות, וההחלטה ניתנת בהעדר הצדדים.