רע"ב 6305/14

תקציר

עקרונות משפטיים וחידושים בתיקי שחרור והעברה של אסירים: - **הסף למתן רשות ערעור:** הפסיקה הפסוקה מדגישה כי רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בעניין עתירת אסיר ניתנת אך ורק כאשר המקרה מעלה שאלה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת משמעות עקרונית. גישה זו מדגישה את איפוקה של הרשות השופטת בהתערבות בהחלטות מנהליות או בשיקול דעת, תוך שמירת ביקורת ערעור למקרים הנוגעים לעקרונות משפטיים מהותיים ולא לקביעות עובדתיות או שיקול דעת (ראו עע"א 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה; RA 7/86 Weil v. מדינת ישראל). - **שיקול הדעת של זכויות החופשה מהכלא:** הדוקטרינה המשפטית הרווחת מאשרת כי לאסירים אין זכות מוקנית לפריבילגיות לעזוב; במקום זאת, זכויות אלה מוענקות על פי שיקול דעתן של הרשויות המוסמכות בשירות בתי הסוהר. מקורות משפטיים, כגון סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר ותקנה 19 לתקנות בתי הסוהר, קובעים כי חופשה מהכלא היא פריבילגיה ולא זכות, ועולים בקנה אחד עם עקרונות מוכרים המגבילים את תביעת האסירים לזכויות פרוצדורליות או מהותיות בנוגע לחופשה. - **עקרונות משפטיים בנושא העברת אסירים:** עקרונות משפטיים דומים חלים על העברות אסירים בין מתקנים, כאשר בתי המשפט קבעו בעקביות כי לאסירים אין זכות מוקנית למקומות כליאה, והעברות אינן מפרות מטבען זכויות יסוד או מהוות עילה הניתנת לתביעה. פסקי דין אלה תומכים בשיקול הדעת של החלטות הנהלת בתי הסוהר, ומחזקים את העיקרון לפיו סודיות או שיקולים מוסדיים מצדיקים העברות כאלה מבלי לפגוע בזכויות חוקתיות (ראו RA 8766/12 Balilti; RA 1463/13 Mishayev). - **פסיקה בנושא התערבות שיפוטית:** בתי המשפט נוקטים עמדה זהירה נגד התערבות בהחלטות פרטניות המתקבלות על ידי רשויות מנהליות, אלא אם כן עומד על כף המאזניים עיקרון משפטי משמעותי. ריסון שיפוטי זה בא לידי ביטוי בהחלטות השוללות רשות ערעור בטענה שהמערער מערער על הפעלת שיקול דעת המבוסס על הערכות מודיעין ושיקול דעת מנהלי, המצויים בתחומם של גופים מקצועיים ואינם נתונים לניחוש שני אלא אם כן הוכחו טעויות משפטיות מהותיות. - **חריגים ותפקידו של בית המשפט:** המסגרת המשפטית מכירה במקרים חריגים שבהם עשויה להיות הצדקה להתערבות, בדרך כלל כרוכים בשאלות של עקרונות משפטיים ולא בקביעות עובדתיות על פי שיקול דעת. במקרה שנבדק, בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות כאלה, ואישר מחדש כי החלטות המבוססות על שיקול דעת מודיעיני ומנהלי חסינות בדרך כלל מפני ביקורת ערעור אלא אם כן הן מפרות עקרונות משפטיים בסיסיים. לסיכום, עקרונות פסיקה אלה מחזקים את התפיסה כי החלטות בדבר שחרור מהכלא והעברתו נתונות בעיקרה לשיקול דעת, מעוגנות במשפט המנהלי, וכפופות לביקורת שיפוטית רק כאשר הן כרוכות בשאלות או עקרונות משפטיים עקרוניים. החידושים המשפטיים כאן טמונים בהתוויית היקף הביקורת על ערעורים, הדגשת ריסון שיפוטי וחיזוק שיקול הדעת של החלטות ניהול בתי הסוהר.