ת"א 25169-04-15

תקציר

השופט דוחה את התביעה נגד הקיבוץ וקובע כי חברותו של עלי בקיבוץ פקעה כדין. פקיעת התוקף מוצדקת על ידי עזיבתו של עלי את הקיבוץ, לפי סעיף 35 לתקנון הקיבוץ, ללא קשר להסכם משנת 1989. לדברי השופט, מתקיימים המבחנים האובייקטיביים והסובייקטיביים לניתוק מהקיבוץ. מצבו הנפשי של עלי אינו רלוונטי, שכן פקיעת חברותו מיוחסת לאורח חייו שבחר מחוץ לקיבוץ. זאת ועוד, טענות התובעים בדבר אוזלת ידו של עלי אינן נתמכות וסותרות, שכן עלי השתתף בהליכים משפטיים וחתם על מסמכים, לרבות ייפוי כוח. עוד מציינת השופטת כי ההחלטה להפסיק את חברותו של עלי הייתה חוקית, והתנהלות הקיבוץ כלפי עלי ומשפחתו הייתה ראויה. מאחר שחברותו של עלי פגה, אין צורך לדון בזכאותו לדיור בקיבוץ. השופט מורה לתובעים לשלם את הוצאות המשפט של הקיבוץ, והדירות השייכות לקיבוץ יחזרו לסמכותו עם תום השימוש הנוכחי בהן. פסק דין זה יוגש לצדדים הנעדרים.