ע"ע 20299-05-10

תקציר

שני ערעורים הוגשו בנוגע לזכאות לפיצויי פיטורים של מר משה פארן, שעבד כמהנדס אלקטרוניקה בחברה ובחברת הבת שלה, NGTS. בית הדין האזורי לעבודה דחה חלק מטענותיו של פארן, אך קיבל את תביעתו לפיצויי פיטורים. פארן ערער על דחיית טענותיו בדבר תחולת חוק פיצויי פיטורים וזכאותו לתשלום המענק. בתוך כך, החברה ערערה על החלטת בית הדין האזורי לקבל את תביעתה של פארן לפיצויי פיטורים. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של פארן, והסכים עם קביעות בית הדין האזורי לפיהן הוראות ההסכם הקיבוצי בדבר פנסיה מקיפה בענף חלות בעניינו וכי החברה עמדה בהתחייבויותיה לעניין פיצויי פיטורים. פיצול שכרו של פארן לצורכי ביטוח לא פסל את תחולת ההסכם הקיבוצי. כמו כן, טענתו של פארן לאפליה בשלילת המענק עם סיום העסקתו לא נתמכה ודרישת החברה לחתום על כתב ויתור לקבלת המענק הייתה לגיטימית. עם זאת, בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעור החברה, וקבע כי מאחר שהחברה עמדה בהפרשות המפורטות בהסכם הקיבוצי, היא אינה חייבת לפרן פיצויי פיטורים נוספים. לבסוף, בית המשפט הפחית את סכום ההוצאות המשפטיות שפארן חויב לשלם וקבע כי הסכום המופחת יכסה הן את ההוצאות בבית הדין האזורי והן את ההליך הנוכחי.