ת"א 2105/00

תקציר

המחלוקת בין התובע לנתבע נסובה סביב בדיקה ביטחונית שנתנה הנתבעת לתובע עבור שירותי מי השקיה. התובע סירב לקבל את הצ'ק כתשלום ודרש מזומן במקום, מה שהוביל לביטול השיק ולהליכים משפטיים שהתקיימו בעקבותיו. שאלת המפתח הייתה באיזה מועד ביקשה הנתבעת את שירותי ההשקיה: אם זה היה לפני חילול הצ'ק, אזי סירוב התובע ייחשב כהפרת ההסכם. עם זאת, בית המשפט מצא כי דרישת הנאשם למי השקיה התעוררה בחודש מאי, לאחר שהצ'ק כבר חולל. משמעות הדבר הייתה כי מעשיה של התובעת היו כדין, שכן חששותיה מפני הפרת הצ'ק היו מוצדקים. יתר על כן, בית המשפט פירש את ההסכם בין הצדדים כמשתמע מחיובים השלובים זה בזה, כלומר חובת התובעת לספק מי השקיה מותנית בכך שהנתבע ישלם את תמורת החכירה. מאחר שהנתבעת הפרה את ההסכם בכך שביטלה את השיק, זכותה של התובעת לדרוש תשלום במזומן עבור המים, מה גם שההסכם בוטל בפועל בשל חלוף הזמן שחלף לאחר חילול השיק. בנוסף, לא הוכחה טענת הנתבע כי היה בידיו מידע מוקדם על אי יכולתו של התובע לספק מי השקיה. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת, התיר לה להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל והורה לנתבעת לשלם 6,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורך דין.