ת"א 39627-04-10

תקציר

התובעים תבעו את מינהל מקרקעי ישראל (רמ"י) כדי לאלץ אותו לחתום על הסכם חכירה דורי לשתי חלקות קרקע באשדוד. מנהל מקרקעי ישראל, מצדו, הגיש תביעה נגדית, בדרישה שהתובעים ימציאו דו"חות כספיים וישלמו את הרווחים שהרוויחו מהקרקע או את דמי השימוש הראויים, הגבוה מביניהם. ליבת טענת התובעים הייתה כי רמ"י התחייבה בהתחייבויות חוזיות ושלטוניות להחכיר להם את הקרקע לטווח ארוך. הם הצביעו על שלוש הבטחות לכאורה, כולל אחת ממנהל רשות מקרקעי ישראל לשעבר. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות להבטחות שלטוניות כלשהן ופסק לטובת מנהל מקרקעי ישראל. עוד קבעה השופטת כי התובעים לא שילמו דמי שימוש מאז שנת 1997 והורתה להם לשלם לרשות מקרקעי ישראל 284,256 ש"ח לשנה, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, משנת 2005 ואילך. בנוסף, דחה בית המשפט את בקשתם החלופית של התובעים להתנות את פינויים בתשלום חד פעמי של השקעותיהם בנכס, המוערך בכ-6 מיליון שקל. לבסוף חויבו התובעים לשלם למנהל מקרקעי ישראל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 100,000 ₪.