ת"צ 42430-09-14

תקציר

המבקשים ביקשו להרחיב את דירתם בירושלים, אך חויבו באגרת היתר בניה על ידי הוועדה המשיבה בגין כל השטח המבוקש, לרבות מרפסת תלויה. המבקש טען כי פעולת הוועדה מנוגדת לתקנות התכנון והבנייה, המגדירות את השטח המותר לבנייה, וביקש אישור לתביעה ייצוגית בדרישה לסעד כספי. המשיב הסתמך על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב בעניין דומה, אשר אימץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה התקנות תומכות בגביית אגרות בכל התחומים. עם זאת, השופט חלק על פרשנותו של היועץ המשפטי לממשלה, ולא מצא סתירה פנימית בתקנות. במקום זאת, השופט פירש אותם כך שרק מרפסות מקורות חייבות בדמי היתר. יתר על כן, השופט בחן את התיקונים ההיסטוריים לתקנות ומצא כי בעוד שבעבר חושבו מרפסות בתוך השטח המותר אם הן חורגות מגודל מסוים, זה כבר לא המצב לאחר תיקון משנת 2008. השופטת דחתה גם טענות אחרות שהעלה המשיב, וקבעה כי אין סיכוי שעמדת המשיב תצליח. לפיכך ניתנה למבקש רשות ליזום תובענה ייצוגית, תוך מתן שהות למשיב להציג טענות נוספות. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים, והעלויות יידונו בהמשך.