סע"ש 5437-10-22

תקציר

החלטת בית הדין מתייחסת לסכסוך עבודה, במסגרתו ערער עובד על פיטוריו בתקופת המבחן. בית הדין דחה את בקשת העובד לסעד זמני, בהתחשב בסיכויים שתביעתו תתקבל, במאזן הנוחות ובהון העצמי. העובדת טענה כי הליך הפיטורים היה פגום, אך בית הדין מצא כי המעסיק פעל בתום לב והיה לו ספק סביר לגבי התאמתו של העובד. טענות העובד בדבר ליקויים פרוצדורליים, לרבות היעדרו של מקבל ההחלטה בשימוע ואי הצגת מסמכים מסוימים, לא היוו עילה מספקת להתערבות שיפוטית. בית הדין הדגיש כי מדובר בתקופת מבחן, ושיקול הדעת של המעסיק רחב; לא היה צורך לספק תלונות מפורטות בתיקו של העובד, והערכות העובדים היוו בסיס תקף לפיטורים. ככלל, בית הדין התרשם כי המעסיק הפעיל את שיקול דעתו כראוי ולא הייתה עילה להתערבות. גם מאזן הנוחות העדיף את המעסיק, שכן כפיית המשך העסקה עלולה להיות בלתי סבירה. לבסוף הבהיר בית המשפט כי הקביעה היא זמנית וכפופה לשינויים על סמך ראיות נוספות. ההחלטה התקבלה בהקדם, והוצאות הבקשה יישקלו בתום ההליך.