ת"א 1330/96

תקציר

להלן סיכום פסק הדין. לאחר שהתקבלה החלטה בדבר אחריותה החלקית של המדינה לנזקים שנגרמו לתובע עקב ירי כוחות הביטחון, נקבע השלב השני של המשפט מהו גובה הפיצוי המגיע לו. התובע סובל משיתוק חלקי ברגליו, המביא למגבלות תפקודיות משמעותיות, בפרט בהליכה ובעמידה. פגיעה עיקרית זו מוסכמת על שני הצדדים כדי לזכות את התובע באחוזי נכות של כ-50%. פסק הדין מכיר גם בפגיעות נוספות שנגרמו לתובע. בית המשפט מכיר בחוסר יכולתו של התובע לבצע עבודה פיזית, המגבילה את גישתו לשוק העבודה העיקרי באזור מגוריו. בעוד שוק העבודה בישיבה נשאר פתוח בפניו, עדיין יש כמה הגבלות. בשל היעדר מידע מדויק על ההכנסות בשטחי הרשות הפלסטינית, בית המשפט מסתמך על הערכות. לתובע נפסקים 400,000 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים, ו-70,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר, שהמדינה תפצה 85% מהם. נזקי הניידות של התובע נאמדים בכ-250 אלף שקל, כולל פיצויי עבר ועתיד, כאשר המדינה אחראית ל-85%. פיצוי בגין נזק לא ממוני נקבע על 300,000 ₪, והצורך בסיוע צד ג' בעבר ובעתיד נאמד בכ-75,000 ₪. בסך הכל, המדינה תשלם לתובע את הסכומים האמורים, וכן תכסה את הוצאותיו ושכר טרחת עורך דינו בשיעור של 15% מהסכומים שנפסקו. פסק הדין, מיום 28.4.98, מסכם סופית את התיק.