ע"מ 7425-07-22

תקציר

בית המשפט מקבל את בקשת המשיב למחוק חלקים מתביעת המערער. השופט מסביר כי באופן אידיאלי, הבקשה הייתה צריכה להיות למחיקה על הסף של חלקי הערעור שאינם מגלים עילת תביעה, ולא בקשה לפסק דין חלקי. מחיקת חלקים מהתביעה היא לטובת המשיב. טענות המערערת מבוססות על שינוי עובדתי, לפיו העובדים הנדונים אינם תושבי חוץ אלא תושבי ישראל. עם זאת, השופט מציין כי מדובר בטענה חדשה, שאינה נתמכת בראיות, ובניסיון למחזר טיעונים משפטיים קודמים. השופט מפנה בהרחבה לפסקי דין קודמים של בית המשפט העליון המנוגדים לטענות המערער וטוען כי המצב המשפטי ברור. טענות המערערת בעניין ההיטל על עובדים זרים ותקנות האשראי חסרות בסיס משפטי, ופסיקתו הקודמת של בית המשפט העליון בעניין מחייבת. זאת ועוד, השופטת מדגישה כי מדובר במקרה מיוחד, שכן העובדות, גם אם יוכחו, אינן מזכות את המערער בסעד המבוקש. השופט מגיע למסקנה כי זכות הגישה של המערער לערכאות אינה נפגעת, והמחיקה החלקית של התביעה מוצדקת על בסיס האינטרס הציבורי בהליך משפטי יעיל. לבסוף, השופט מורה למערער לשלם את הוצאות המשיב, נוכח בזבוז המשאבים עקב התעקשותו של המערער לדון בסוגיות שכבר הוכרעו על ידי בית המשפט העליון.